טקס יום הזכרון לראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז"ל
י"ב חשון תשס"ט
10/11/08
טקס יום הזיכרון ה 13 לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל
תלמידים יקרים, צוות גוונים היקר,
יום הזיכרון ה 13 לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל .
13 שנים עברו, מאז כל כך הישתננו.
חלקכם תלמידים רק נולדתם וחוגגים בימים אלה את בר מצווה שלכם. אז, לפני 13 שנים, נמהלה השמחה בעצב רב. הרצח של יצחק רבין סימן שיאה של תקופה בה גברו הקולות המבטלים, דוחים ומבזים דעות מנוגדות. תחת השאיפה ליצור מדינה דמוקרטית, סובלנית ומכבדת נוצרה אוירה של הסתה, שנאת אחים, בוז וזעם. לאחר הרצח הזדעזעו אזרחי ישראל וחשו כי האלימות ניצחה את דרך ההידברות והשכנוע.
כל שנה מאז הירצחו, אנו עומדים ומבכים.
מבכים אובדן של אדם, אשר נתן את חייו למדינת ישראל החל מהקמתה ולאורך שנות מלחמותיה על קיומה, אדם שעליו שרים "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא ...".
מבכים את הפגיעה האנושה והבלתי נתפסת בדמותנו כעם שחשב ש"אצלו זה לא יקרה".
מבכים את הפגיעה ביסוד חשוב כל כך של הדמוקרטיה והוא חופש הביטוי וחופש הדעה.
מבכים את הפגיעה בערך חשוב כל כך של התורה היהודית עליה מתבסס העם שלנו – ערך החיים.
מבכים את אובדן השפיות של רגע בו הכל מתהפך.
ומבכים אובדן של דרך. הינו שם, כל כך קרובים, קרובים לדרך השלום המיוחלת.
ביום הזה עולות שאלות רבות...
היום אנו מעלים את שאלת ערך החיים, איזו זכות יש לו לאדם לגזול אותם?
את שאלת הסובלנות, איזו זכות יש לו לאדם לפגוע בבעל דעה אחרת משלו ?
את שאלת הפגיעה בערכי היסוד של הדמוקרטיה הישראלית ואיזו זכות יש לו
לאדם החי במדינה כזו לרמוס אותם?
שאלות הקשורות לערכי היסוד במדינה בה מתקיים דו קיום בין ערבים ויהודים, בה חיים זה לצד זה ותיקים וחדשים, דתיים וחילוניים, אשכנזים ומזרחיים.
עולה גם השאלה מה אנחנו כאזרחים עושים וכיצד כל אחד מאיתנו תורם לחברה בה אנו חיים. האם מספיק לא לפגוע או כדאי לקום ולעשות?
תלמידים יקרים, כמה סמלי שהשנה מתקיים יום הזיכרון ליצחק רבין יום אחד לפני בחירות, יום בו נרמסה הדמוקרטיה למול יום בו הדמוקרטיה היא אבן הבסיס לקיומו.
מחר, יום בחירות, יום סמל למדינה דמוקרטית, יבחר כל אדם את האנשים שלדעתו ראוי שייצגו אותו, מחר הרוב יקבע, במדינה שאלה הם ערכיה לא ראוי כי יקום אדם וימחה באלימות וברצח.
במדינה כזאת ראוי שתשמע ביקורת ויתבססו מהלכים והחלטות על פי דעת הרוב.
במדינה כזאת ראוי שינהגו כולם על פי החוק וכל אדם בה יהיה מוגן.
במדינה כזאת ראוי שיקום כל אדם ויפעל לפי צו "עשה" ולא רק לפי צו "אל תעשה".
לכל אחד מהיושבים במקום היפה הזה הזכות והחובה לתרום למקום בו הם חיים, כך שתיווצר רשת קהילתית תומכת ורחבה.
אני מאחלת לכולנו שכחברה, נדע לגלות מעורבות חברתית ויחד איתה גם סובלנות רבה של הקבוצות הקיימות בתוכנו שהן רבות ולא פעם מקוטבות.
כי מעל הכל חובה עלינו לזכור שהחוסן האמיתי שלנו להמשך קיומנו כאן הוא באחדות ובסולידריות אותה נפגין.
מי ייתן ונלמד מיום טראגי וחשוב זה לפחות מסר אחד, מסר "עשה".
יהי זכרו ברוך.
10/11/08
טקס יום הזיכרון ה 13 לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל
תלמידים יקרים, צוות גוונים היקר,
יום הזיכרון ה 13 לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל .
13 שנים עברו, מאז כל כך הישתננו.
חלקכם תלמידים רק נולדתם וחוגגים בימים אלה את בר מצווה שלכם. אז, לפני 13 שנים, נמהלה השמחה בעצב רב. הרצח של יצחק רבין סימן שיאה של תקופה בה גברו הקולות המבטלים, דוחים ומבזים דעות מנוגדות. תחת השאיפה ליצור מדינה דמוקרטית, סובלנית ומכבדת נוצרה אוירה של הסתה, שנאת אחים, בוז וזעם. לאחר הרצח הזדעזעו אזרחי ישראל וחשו כי האלימות ניצחה את דרך ההידברות והשכנוע.
כל שנה מאז הירצחו, אנו עומדים ומבכים.
מבכים אובדן של אדם, אשר נתן את חייו למדינת ישראל החל מהקמתה ולאורך שנות מלחמותיה על קיומה, אדם שעליו שרים "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא ...".
מבכים את הפגיעה האנושה והבלתי נתפסת בדמותנו כעם שחשב ש"אצלו זה לא יקרה".
מבכים את הפגיעה ביסוד חשוב כל כך של הדמוקרטיה והוא חופש הביטוי וחופש הדעה.
מבכים את הפגיעה בערך חשוב כל כך של התורה היהודית עליה מתבסס העם שלנו – ערך החיים.
מבכים את אובדן השפיות של רגע בו הכל מתהפך.
ומבכים אובדן של דרך. הינו שם, כל כך קרובים, קרובים לדרך השלום המיוחלת.
ביום הזה עולות שאלות רבות...
היום אנו מעלים את שאלת ערך החיים, איזו זכות יש לו לאדם לגזול אותם?
את שאלת הסובלנות, איזו זכות יש לו לאדם לפגוע בבעל דעה אחרת משלו ?
את שאלת הפגיעה בערכי היסוד של הדמוקרטיה הישראלית ואיזו זכות יש לו
לאדם החי במדינה כזו לרמוס אותם?
שאלות הקשורות לערכי היסוד במדינה בה מתקיים דו קיום בין ערבים ויהודים, בה חיים זה לצד זה ותיקים וחדשים, דתיים וחילוניים, אשכנזים ומזרחיים.
עולה גם השאלה מה אנחנו כאזרחים עושים וכיצד כל אחד מאיתנו תורם לחברה בה אנו חיים. האם מספיק לא לפגוע או כדאי לקום ולעשות?
תלמידים יקרים, כמה סמלי שהשנה מתקיים יום הזיכרון ליצחק רבין יום אחד לפני בחירות, יום בו נרמסה הדמוקרטיה למול יום בו הדמוקרטיה היא אבן הבסיס לקיומו.
מחר, יום בחירות, יום סמל למדינה דמוקרטית, יבחר כל אדם את האנשים שלדעתו ראוי שייצגו אותו, מחר הרוב יקבע, במדינה שאלה הם ערכיה לא ראוי כי יקום אדם וימחה באלימות וברצח.
במדינה כזאת ראוי שתשמע ביקורת ויתבססו מהלכים והחלטות על פי דעת הרוב.
במדינה כזאת ראוי שינהגו כולם על פי החוק וכל אדם בה יהיה מוגן.
במדינה כזאת ראוי שיקום כל אדם ויפעל לפי צו "עשה" ולא רק לפי צו "אל תעשה".
לכל אחד מהיושבים במקום היפה הזה הזכות והחובה לתרום למקום בו הם חיים, כך שתיווצר רשת קהילתית תומכת ורחבה.
אני מאחלת לכולנו שכחברה, נדע לגלות מעורבות חברתית ויחד איתה גם סובלנות רבה של הקבוצות הקיימות בתוכנו שהן רבות ולא פעם מקוטבות.
כי מעל הכל חובה עלינו לזכור שהחוסן האמיתי שלנו להמשך קיומנו כאן הוא באחדות ובסולידריות אותה נפגין.
מי ייתן ונלמד מיום טראגי וחשוב זה לפחות מסר אחד, מסר "עשה".
יהי זכרו ברוך.
תגובות
הוסף רשומת תגובה