טקס יום הזכרון לשואה והגבורה תשע"א
אורחים, הורים, צוות גוונים, תלמידים יקרים.
ביום הזיכרון לשואה אנו מציינים בכאב ובהרכנת ראש את אחת הטרגדיות הקשות שידעה האנושות בת זמננו בתקופת מלחמת העולם השנייה – רצח של מיליונים מבני עמנו. משפחות, גברים, נשים, ילדים , דתיים וחילוניים, לכולם היה "חטא אחד משותף" - כולם היו יהודים.
66 שנים עברו מאז סיומה של המלחמה. 66 שנים ואנו יודעים מה קרה ועדיין עסוקים בחוסר היכולת לתפוס איך חיות אדם ביצעו פקודות ללא שאלה וביקורת ורצחו בדם קר חפים מפשע. כיצד לא עצרו לרגע ושאלו : טומי לפיד, מי שהיה ניצול שואה ושר בממשלת ישראל והלך לעולמו אמר: " דברים רעים קורים, כשאנשים רעים עושים אותם ואנשים טובים עומדים מנגד ולא עושים דבר." ולעומתם אנשים – אותם מלאכי אדם, אשר ראו את הדברים, עצרו וחשבו, הפעילו את כל אמות המוסר והחליטו שהם לא יבצעו הוראות בלתי סבירות, הוראות לא אנושיות, הוראות שהמוסר לא נגע בהן. הם קמו ועשו מעשה! הם לא עמדו מנגד וצפו, הם קמו ועשו מעשה! יהא היום הזה עבורנו סמל וזיכרון, לשאיפה המתמדת שמדינת ישראל תתקיים וכי היהודים יוכלו לחיות בה בשלום וביטחון. לשאיפה המתמדת לקיים את הציווי המוסרי האומר: אל תעשה לרעך מה שלא היית רוצה שיעשו לך. כי זאת עלינו לזכור: הרשעים לא יכולים היו לחולל את השואה , אילולא אנשים טובים ששתקו, כי זה לא היה מעניינם. הם ידעו ושתקו. יהא זה היום בו נבטיח כי אמות המוסר יהיו נר לרגלנו. נבטיח כי נדע לעשות את הבחירות מתוך שיקולים מוסריים, המכירים בערך חיי האדם של האחר ובחובתנו למנוע ממנו סבל, כל אדם באשר הוא אדם. ואסיים במילותיו של יאנוש קורצ'אק: " אלהים לא ניתן לכם, כי עליכם לגלותו בנפשכם. מולדת לא ניתנת לכם כי עליכם לגלותה בעמל לבבכם ומחשבתכם. אהבת הבריות לא ניתנת לכם, מכיוון שאין אהבה ללא סליחה, והסליחה היא עמל ויגיעה, משא שכל אדם חייב להרימו בעצם ידו.
האם אנושי? האם מוסרי? לא עצרו ושאלו, למה? אותן שאלות מוסר שכל כך חשוב לשאול.
יאנוש קורצ'אק היה מלאך אדם. אדם שהאמין בכבוד הילד כאדם, האמין בזכות לאהבה, לכבוד ולתנאים אופטימליים לגדול ולהתפתח; בזכות לחיות את ההווה, להיות נאמן לעצמך, לעשות שגיאות, להיכשל, לקבל יחס רציני, לזכות להערכה, לשאוף ולבקש ולשאול.
אדם אשר יכול היה להינצל אך העדיף להקריב את חייו, אדם שהעמיד את המוסר מעבר לכל אינטרס אישי. טקס זה מוקדש למלאך אדם זה ולמלאכי אדם שהיו כמותו.
תלמידינו היקרים,
יהא זה היום בו נצדיע מתוך כבוד והערצה על אומץ הלב והרוח, על התמודדות בלתי נתפסת ברגעי חיים אפלים ועל תושייה בתקומה וגבורה אין קיץ.
לשאיפה המתמדת שלנו ליצור חברה אנושית צודקת ובריאה.
אחת ניתן לכם, את הגעגועים לחיים טובים יותר, חיי אמת וצדק.
אולי יביאוכם געגועים אלה אל האמונה המולדת והאהבה."
שלום שפרה,
השבמחקהרגשתי צורך להעלות על הכתב את תחושותיי בעקבות טקס יום השואה שנערך היום.
הכל מתחיל מהמנהיג. היטלר היה מנהיג שלילי שהצליח להוציא מהאנשים את הרע
ביותר החבוי בתוכם.
בגוונים רואים דברים אחרת. נותנים לכל אחד ואחת את ההזדמנות, מלמדים את הילדים להיות בני אדם טובים וערכיים.
מנהיגות בעיני היא לגלות בתוך כל אדם את הטוב שבו, את הכישרון החבוי, לחבר אותו
לעצמו בנימים הדקים ביותר. התלמידים שהשתתפו בטקס הראו תכונות אלו במלוא עוצמתם.
טלי יודעת למצוא בכל אחד ואחת את המצוינות. היא מחנכת אותם לשאוף גבוה לעבוד קשה
ולהגיע להישגים מרשימים ביותר. לשמחתי אני עדה פעמים רבות להשקעה ולמאמצים המתרחשים
בשיעורי הדרמה (פשוט יש לי הזכות כשהם עושים חזרות בספריה...).
אין לי ספק שהעבודה המפרכת מביאה אותם למקומות טובים ונכונים להם.
כל אחד מהמשתתפים בטקס היה מעולה, יעל רהב, יואב אלבק, רוני וורוואנו ואלון קטן גרמו לי להזיל דמעה וזו לא הפעם הראשונה.
אי אפשר לדבר על הטקס מבלי להזכיר את התלמידים המופלאים שלנו. הם חיכו 5 דקות בשקט מופתי עד לצפירה בעמידה, למרות הקושי והחום. גם זאת מנהיגות! מלבד תלמידים בודדים הגיעו כולם בחולצות לבנות - נתון מכובד בהחלט.
חשתי גאווה גדולה שהדור הבא המתחנך בגוונים גדל על ערכים אמיתיים.
רחל אמיתי - ספרנית החטיבה.