טו בשבט

ט"ו בשבט תשס"ט
למשפחת "גוונים" היקרה,
חג טו בשבט שמח ופורח בגוונים של ורוד ולבן.... ושמירה על הטבע מסביבנו שכל כך חשוב לכולנו...

שפרה סטרוסקי
מנהלת החטיבה "גוונים"... בירוק

[עמוס עוז]
אני לא אוהב את הביטוי "שמירת טבע", בכלל, עצם המילה "שמירה" איננה מקובלת עלי – אינני אוהב את הביטוי "שמירת ציונות", אינני חושב שאנו באנו לעולם הזה בכדי לשמור איזה דבר. אינני חושב שהיחסים בין אדם לזולתו או בין אדם למקומו, או בין אדם למורשתו הם יחסים של שימור. לא נולדנו לתוך מוזיאון ותפקידנו איננו לצחצח את הזכוכית ולהוביל את ילדינו אחרינו, ככה על קצות אצבעותיהם, כדי שיתפעלו ממה שיש. מותר לגעת! מותר לגעת בטבע, צריך לגעת בו. מותר גם לשנות. השאלה היא איך... אם אני עונה עליה במילה אחת, התשובה תהיה באהבה... באהבה מותר לשנות, בתנאי שאתה מוכן גם להשתנות.
... לא בקנאות, לא בכל מחיר, לא בפילוסופיה של אל-געת

ב א ה ב ה !
והאהבה פירושה גם בענווה עצומה. כאשר אדם עומד מול איתן מאיתני הטבע, ויהיה זה הקטן שבחרקים, או השגיא בהרים – עמוד בענווה. אינני אומר אל תיגע, אינני אומר הס פן תעיר, החלטת לגעת – גע, בענווה. החלטת לסלול כביש – סלול אותו, בענווה. זכור שאתה היום כאן ומחר אינך. יבואו אחרים...וענווה ואהבה – בדיוק כמו שנאה – מדבקות.

שנשכיל לשמור על הטבע באהבה וענווה.

שלכם.