ביקור תלמידי כפר זמר ב"גוונים" עם פרלמט יהודי-ערבי
אירית ספו , רכזת מצוינות ערבית ופרלמנט יהודי-ערבי, מספרת על ביקור כפר זמר ב"גוונים":
ביום ג' ה- 24.11.09 ביקרו במסגרת פרויקט "חיים משותפים" תלמידים ערביים מכפר זמר בבית ספרנו – ביה"ס גוונים בראש העין. קיבלנו את התלמידים בחמימות , בממתקים ובכרטיסי ברכה בערבית.
המליאה נפתחה בדברי ברכה של מנהלת בית הספר הגברת שפרה סטורסקי . המשכתי (אירית ספו – זלאיט) בדברי ברכה בערבית וקראתי שיר הקורא לחיים משותפים מספרה של המשוררת דוריס זלאיט שהיא אימי. השיר עורר התרגשות בקרב התלמידים הערביים ובעיקר אצל המורה אוסאמה.
משם המשכתי לדבר על הבנה המתחילה בין בני זוג והאזנו וצפינו בשיר של הזמר והשחקו הערבי מצטפא קמר "רגע של הבנה". בכדי לקרב בין התלמידים שיחקנו במשחק "לאן נושבת הרוח" וכשהמטרה הושגה והתלמידים הערבים והיהודים ישבו ביחד צפינו והאזנו לשיר "להיות ביחד" המשלב בתוכו את שתי השפות.
בשלב זה הצגתי את הנושא השנתי שנבחר על ידינו " חברה במחלוקת , סובלנות והוקעת האלימות "
כל תלמיד קיבל דף ועליו כתוב בערבית ובעברית האלימות בשבילי היא.... לאחר שכולם סיימו לכתוב עשינו סבב מלא. כל תלמיד שאמר את דעתו הניח את הדף בסלסלה שהונחה באמצע המליאה. בתום הסבב התלמידים חולקו לקבוצות ואז יצאנו לאכול ארוחת בוקר. לאחר סיום הארוחה התלמידים ישבו בקבוצות מעורבות כשכל קבוצה קיבלה אירוע אלימות שונה ועליו שאלות/ נקודות לדיון. הייתה דינאמיקה קבוצתית יפה ובסופה (מפאת חוסר זמן) סיכמתי בקצרה את הדברים. לסיום ולסגירת מעגל חולק שיר בערבית עם תרגום עברי "בקשה פשוטה" של חסני מהנא. בקריאת השיר שיתפתי גם את אוסמא ויוניס, שהוא המדריך הערבי של הפרויקט שהצטרף גם למפגש. ולסיום חילקנו את המתיקה האישית שהכנו לכל תלמיד.
המפגש הבא שלנו יתקיים ביום ג' ה-22.12.09 במט"ח.".
יישר כוח לאירית ולתלמידי "גוונים" על הובלת ערך חשוב של חיים משותפים.
ביום ג' ה- 24.11.09 ביקרו במסגרת פרויקט "חיים משותפים" תלמידים ערביים מכפר זמר בבית ספרנו – ביה"ס גוונים בראש העין. קיבלנו את התלמידים בחמימות , בממתקים ובכרטיסי ברכה בערבית.
המליאה נפתחה בדברי ברכה של מנהלת בית הספר הגברת שפרה סטורסקי . המשכתי (אירית ספו – זלאיט) בדברי ברכה בערבית וקראתי שיר הקורא לחיים משותפים מספרה של המשוררת דוריס זלאיט שהיא אימי. השיר עורר התרגשות בקרב התלמידים הערביים ובעיקר אצל המורה אוסאמה.
משם המשכתי לדבר על הבנה המתחילה בין בני זוג והאזנו וצפינו בשיר של הזמר והשחקו הערבי מצטפא קמר "רגע של הבנה". בכדי לקרב בין התלמידים שיחקנו במשחק "לאן נושבת הרוח" וכשהמטרה הושגה והתלמידים הערבים והיהודים ישבו ביחד צפינו והאזנו לשיר "להיות ביחד" המשלב בתוכו את שתי השפות.
בשלב זה הצגתי את הנושא השנתי שנבחר על ידינו " חברה במחלוקת , סובלנות והוקעת האלימות "
כל תלמיד קיבל דף ועליו כתוב בערבית ובעברית האלימות בשבילי היא.... לאחר שכולם סיימו לכתוב עשינו סבב מלא. כל תלמיד שאמר את דעתו הניח את הדף בסלסלה שהונחה באמצע המליאה. בתום הסבב התלמידים חולקו לקבוצות ואז יצאנו לאכול ארוחת בוקר. לאחר סיום הארוחה התלמידים ישבו בקבוצות מעורבות כשכל קבוצה קיבלה אירוע אלימות שונה ועליו שאלות/ נקודות לדיון. הייתה דינאמיקה קבוצתית יפה ובסופה (מפאת חוסר זמן) סיכמתי בקצרה את הדברים. לסיום ולסגירת מעגל חולק שיר בערבית עם תרגום עברי "בקשה פשוטה" של חסני מהנא. בקריאת השיר שיתפתי גם את אוסמא ויוניס, שהוא המדריך הערבי של הפרויקט שהצטרף גם למפגש. ולסיום חילקנו את המתיקה האישית שהכנו לכל תלמיד.
המפגש הבא שלנו יתקיים ביום ג' ה-22.12.09 במט"ח.".
יישר כוח לאירית ולתלמידי "גוונים" על הובלת ערך חשוב של חיים משותפים.
תגובות
הוסף רשומת תגובה