מכתב מיפה האומן אם בחטיבה...
השבוע בכניסה לבית הספר הקימו הבוגרים אוהל קטן ותלו עליו שלט: "לאחר שלוש שנים, לא עוזבים את הבית, גוונים"
במקום בו בני נוער קוראים לבית הספר "בית", נדמה לי שהצלחתם...וניצחתם.
ניצחתם את האדישות וחוסר האיכפתיות, שמאפיינת את החברה שלנו בשנים האחרונות,
ניצחתם את התחושה של כל הורה שכשהוא שולח את ילדו לבית הספר, הו א צריך לצייד אותו בכלים להתמודדות עם כל מה שמצפה לו.
ניצחתם את האמונה ש"הכל אבוד" ואין מה לעשות עם בני הנוער הללו...
ניצחתם את המחשבה שכל מה שבית הספר נותן לילד זה ידע במתמטיקה, תנ"ך וספרות (ולא שזה לא חשוב...)
ניצחתם את המחשבה שיש תלמידים שאין מה לעשות איתם ורק צריך לעזור להם לסיים את בית הספר
ניצחתם את המחשבה של התלמידים (או חלקם) שמשעורים בבית הספר כדאי להשתמט וכמה שיותר.
ניצחתם,
כי בית זה המקום בו ילד אמור לחוש מוגן ובטוח
בו לא שופטים אותך ומקבלים אותך כמו שאתה
מקום בו אתה מקבל אהבה וחיזוקים אין ספור
ואם כך חשים בוגרי בית הספר
אז
ניצחתם
ואולי גם אנחנו ניצחנו איתכם.
שתהיה לכם חופשה מרעננת ונעימה
ותשובו עם כוחות מחודשים לקראת שנת הלימודים הבאה.
יפה באומן, אמא של מעיין כתה ח'2 גוונים
תגובות
הוסף רשומת תגובה