לכל משפחת "גוונים" באהבה ממני אליכם: שנעשה שנה טובה

שנעשה שנה טובה
בכל שנה, בתאריך הנכון,
אנשים מברכים זה את זה בגאון,
ואומרים מהרגל - שתהיה טובה השנה,
וברוכה, ושלום, ובריאות, ושלווה,
ושיהיה לנו רק טוב, שלא נפסיק לשיר,
"שתהיה לנו שנה", כלומר, שתיווצר, כך במזל?
שניתלה את תקוותינו ויהוונו בגורל?
ואולי הברכה הנכונה, האמיתית,
שנעשה לנו שנה טובה ואיכותית...?
שנעשה... שנעשה... המשימה היא עלינו,
האחריות, ההצלחה – כמעט הכל בכוחנו,
שנביט במראה, בלי חשש, באהבה,
ונזכה לומר: עשינו, יצרנו שנה טובה!
המשימה לא פשוטה, שאף אחד לא יטעה
יש להיכנס לתכנון, לתרשים, למתווה,
לתהליך מסודר של שאלות, ומחשבה טהורה,
והנושא הראשון לבירור – מה המטרה?
מה הייתי רוצה שיקרה השנה,
מה תהא תמונתי בסוף העונה
איזה סיכום ארצה לעשות, מה ארצה להגשים,
את עצמי, קודם כל, איך אוכל להרשים?
לאחר מכן, לאחר הבירור הנוקב,
והוא לא פשוט, הוא דורש פתיחת הלב,
נבקש להתחיל בתכנון הדרכים,
המשימות, הפעולות, לוחות הזמנים,
מה צריך לעשות, ומתי וכיצד,
את מי לשתף ומי להשאיר בצד,
מה מוטל על כתפי בהגשמה העצמית,
ואיזו עזרה אני צריך בבניית העתיד,
כי כן, המלאכה על כתפינו, המשימה היא עלינו,
האחריות, ההצלחה – כמעט הכל בכוחנו,
שנביט במראה, בלי חשש, באהבה,
ונזכה לומר: עשינו, יצרנו שנה טובה!

ועוד דבר נזכור, יש חסם גדול בדרך,
אולם גלוי הוא מראש, ואף לו יש ערך,
ואם נדע להשתמש בו באופן מושכל,
השנה תהיה טובה! ללא תלות במזל
והנהו לפניכם – מחסור תמידי במשאבים,
הכוח, הכסף, הזמן – לעולם לא מספיקים,
החיים מושכים אותנו אחורה, ואנו יראים,
שמא נהפוך לעבדים של הפרטים הקטנים...
ובכן, החשש הוא מוצדק,
ורבים הנופלים במלכודת "עקרון-אי-המשאבים",
אבל יש פתרון, אמנם לא קל אך שקוף,
במילה אחת, נקרא לו – עיקרון ה"מינוף",
היכולת לשתף אחרים ולנשום יחדיו את האוויר
לשלב ידיים וביחד ליצור את העתיד המזהיר,
להישאר חיובי, למרות הנטייה לביקורתיות,
להאמין בזולת, ביכולותיו, לתת מקום למידתיות,
וסובלנות כבר אמרנו, וסבלנות וקבלה,
ואז, נראה כי יש מאין, נוצר דבר נפלא,
לפתע הזמן המועט מוכפל כפל-כפליים,
השבוע מתארך, כל שעה – היא שעתיים,
והכוח – לא רק שלנו, הוא אסופה רבת פנים,
שלו, שלה, שלהם, שלהן, ריבוא השותפים,
ובכל רגע של תסכול, או עצלנות, או נפילה,
מישהו יושיט היד, יזרוק גלגל ההצלה
והכסף – מה זה כסף?! אמצעי למטרה,
כשיש חלום ברור, מתאים, אז רבותיי – אין ברירה,
אהבת החלום, והפיכתו לנחלת הכלל,
תיצור את היכולת גם אם הכסף אזל,
וגם אם ייקח קצת זמן, יותר מדקותיים,
וגם אם לא היום יקרה, אלא מחר או מחרתיים,
בוא יבוא, הוא יבוא, בחלקו הוא כבר כאן,
המינוף, רבותיי, פותר בעיות תקציב, כוח וזמן...
אם כן,
תכנון חיים חשוב מאד הוא, כתנאי להגשמה,
עיצוב חלום, כיוון, חזון - מזון לנשמה,
לחלום יחדיו, בזוג, באהבה, בכפל הידיים,
ליצור אחד ועוד אחד שהם יותר משניים,
וגם אם לסוף השנה נגיע, ונביט במראה,
ונבחן, וניווכח כי התקופה הייתה 'רק' "סבירה",
והגשמנו אולי 'רק' חצי ממה ששאפנו,
ולא בכל הצלחנו, ולא הכל אהבנו,
נזכור! חצי זה המון במניין ההגשמה העצמית,
אפילו הרבה פחות זה טוב, לו רק נשכיל להביט
אל עבר העתיד, אל השלם, נמשיך לשאוף ולתכנן,
ולעשות וליצור ולבנות ולהתכונן
וליהנות מהדרך, ולהישאר בן-אדם,
להאמין, להיות ערכי, ולתרום לעולם,
ולזהות בתבונה, בשלווה, היכן יכולים אנו להשפיע,
הו – אז נגרום במו-ידנו לעתיד להפציע,

ונוכל אז לברך בלב שלם, בלי מורא,
מתוך תחושת יכולת, ואמונה, וקצת ייראה,
"תהא זו השנה שלנו, של עשייה והגשמה,
שבסופה נזכה לומר: עשינו, כן עשינו, שנה טובה ומופלאה!"
שלכם באהבה,
שפרה סטרוסקי
מנהלת החטיבה