נאום טקס יום הזיכרון ה 16 לראש ממשלת ישראל, יצחק רבין ז"ל
"תרשו לי לומר, שאני גם מתרגש. אני רוצה להודות לכל אחת ואחד מכם, שהתייצב כאן כנגד האלימות ובעד השלום.
תמיד האמנתי שמרבית העם רוצה בשלום, מוכן ליטול סיכון לשלום. ואתם כאן, בהתייצבותכם בעצרת הזו, מוכיחים עם רבים אחרים, שלא הגיעו לכאן, שהעם באמת רוצה בשלום ומתנגד לאלימות.
אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל. יש דמוקרטיה, יכולות להיות מחלוקות, אך הכרעה תהיה בבחירות דמוקרטיות.
יש אויבים לשלום, המנסים לפגוע בנו במטרה לטרפד את השלום. בלי שותפים לשלום אין שלום.
זה כרוך בקשיים, גם במכאובים. אין דרך לישראל בלי מכאובים. עדיפה דרך השלום מאשר דרך המלחמה. אומר לכם את זאת מי שהיה איש צבא ושר ביטחון, ורואה את כאבי המשפחות של חיילי צה"ל. למענם, למען בנינו ונכדינו." יצחק רבין, עצרת השלום תל אביב, ,4.11.95
תלמידים יקרים, צוות בית הספר הנכבד,
16 שנים עברו מאז אותו יום בו התקיימה העצרת בה הזדהה העם עם פעילותו של יצחק רבין בתהליך השלום. הייתה הרגשה של התעלות, הנה מדינת ישראל צועדת לקראת חיים של שלום ושקט מדיני. ובין רגע ,ע"י רוצח נתעב, הכל השתנה.
ההלם היה גדול ולא ניתן היה לתפוס כי כאן בארץ ישראל, בה ערך חיי אדם הינו ערך עליון, בה מתקיימת דמוקרטיה ובתוכה ערכה של דעת הרוב ובה חופש הביטוי, כאן התרחשה האלימות האגרסיבית ביותר – רצח על בסיס של חילוקי דעות.
יצחק רבין מעבר להיותו אדם היה מנהיג דגול- מנהיג בעל חזון ושאר רוח שידע להמיר את ניסיונו הצבאי למשנה מדינית המאמינה כי עתידנו כעם וכמדינה מצוי רק בדרך של שלום והדברות.
תפיסתו את המנהיגות הינה נר לרגלנו. החזון שהיה ברור לו, הדרך העיקשת בה פעל על מנת לממש את חזונו, הענווה שאפיינה אותו כאדם וכמנהיג.
יצחק רבין מהווה מודל למנהיגות בעיני, מאחר והלך נגד הזרם. לפעמים מנהיג בודד וזה קשה אבל הוא הלך עם האמת שלו ולא נסוג. סיפור חייו שזור בסיפור חייה של מדינת ישראל וזו אותה הנעה פנימית ונחישות לעשות למען החברה.
יום הזכרון לרבין הוא גם יום של חיזוק ההכרה בדבר הלגיטימיות של קיום מחלוקת ציבורית גם בנושאים רגישים ומהותיים.זהו יום בו עלינו להעמיק את ההידברות בין כל חלקי החברה על בסיס של סובלנות לעמדות הזולת ותוך הסכמה על עליונות החוק והדמוקרטיה.
ביום זה תסופר מורשתו של יצחק רבין, יסופר סיפורה של מדינה, ידונו ערכי הדמוקרטיה ואיתם ערכי המנהיגות שאפינו את האדם.
ביום זה ובכל הימים, נזכור כי אנו חיים במדינה דמוקרטית בה אם הדעה שלך שונה משל האחר היא אינה הופכת את האחר לאויב אלא רק ליריב בדעה. נזכור שחלום השלום עדיין כאן ונכון יהיה לממש אותו כי חיי שלום טובים הם מחיי מלחמה ונדע כי איבדנו מנהיג דגול אשר ראוי להתחנך על יסודות הנהגתו. יהי זכרו ברוך.
תמיד האמנתי שמרבית העם רוצה בשלום, מוכן ליטול סיכון לשלום. ואתם כאן, בהתייצבותכם בעצרת הזו, מוכיחים עם רבים אחרים, שלא הגיעו לכאן, שהעם באמת רוצה בשלום ומתנגד לאלימות. אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל. יש דמוקרטיה, יכולות להיות מחלוקות, אך הכרעה תהיה בבחירות דמוקרטיות.
יש אויבים לשלום, המנסים לפגוע בנו במטרה לטרפד את השלום. בלי שותפים לשלום אין שלום.
זה כרוך בקשיים, גם במכאובים. אין דרך לישראל בלי מכאובים. עדיפה דרך השלום מאשר דרך המלחמה. אומר לכם את זאת מי שהיה איש צבא ושר ביטחון, ורואה את כאבי המשפחות של חיילי צה"ל. למענם, למען בנינו ונכדינו." יצחק רבין, עצרת השלום תל אביב, ,4.11.95
תלמידים יקרים, צוות בית הספר הנכבד,
16 שנים עברו מאז אותו יום בו התקיימה העצרת בה הזדהה העם עם פעילותו של יצחק רבין בתהליך השלום. הייתה הרגשה של התעלות, הנה מדינת ישראל צועדת לקראת חיים של שלום ושקט מדיני. ובין רגע ,ע"י רוצח נתעב, הכל השתנה.
ההלם היה גדול ולא ניתן היה לתפוס כי כאן בארץ ישראל, בה ערך חיי אדם הינו ערך עליון, בה מתקיימת דמוקרטיה ובתוכה ערכה של דעת הרוב ובה חופש הביטוי, כאן התרחשה האלימות האגרסיבית ביותר – רצח על בסיס של חילוקי דעות.
יצחק רבין מעבר להיותו אדם היה מנהיג דגול- מנהיג בעל חזון ושאר רוח שידע להמיר את ניסיונו הצבאי למשנה מדינית המאמינה כי עתידנו כעם וכמדינה מצוי רק בדרך של שלום והדברות.
תפיסתו את המנהיגות הינה נר לרגלנו. החזון שהיה ברור לו, הדרך העיקשת בה פעל על מנת לממש את חזונו, הענווה שאפיינה אותו כאדם וכמנהיג.
יצחק רבין מהווה מודל למנהיגות בעיני, מאחר והלך נגד הזרם. לפעמים מנהיג בודד וזה קשה אבל הוא הלך עם האמת שלו ולא נסוג. סיפור חייו שזור בסיפור חייה של מדינת ישראל וזו אותה הנעה פנימית ונחישות לעשות למען החברה.
יום הזכרון לרבין הוא גם יום של חיזוק ההכרה בדבר הלגיטימיות של קיום מחלוקת ציבורית גם בנושאים רגישים ומהותיים.זהו יום בו עלינו להעמיק את ההידברות בין כל חלקי החברה על בסיס של סובלנות לעמדות הזולת ותוך הסכמה על עליונות החוק והדמוקרטיה. ביום זה תסופר מורשתו של יצחק רבין, יסופר סיפורה של מדינה, ידונו ערכי הדמוקרטיה ואיתם ערכי המנהיגות שאפינו את האדם.
ביום זה ובכל הימים, נזכור כי אנו חיים במדינה דמוקרטית בה אם הדעה שלך שונה משל האחר היא אינה הופכת את האחר לאויב אלא רק ליריב בדעה. נזכור שחלום השלום עדיין כאן ונכון יהיה לממש אותו כי חיי שלום טובים הם מחיי מלחמה ונדע כי איבדנו מנהיג דגול אשר ראוי להתחנך על יסודות הנהגתו. יהי זכרו ברוך.
תגובות
הוסף רשומת תגובה