פגישה של משתתפי פרוייקט חצ"ב - חונכים וחניכים
במפגש צפו החניכים בסרט דוקומנטרי מרגש אודות בחורה בשם מירל'ה, שנולדה עם נכות קשה, ארבע גפיים מנוונות, וננטשה על ידי הוריה.
שנות חייה הן מסע ממושך ומפרך של התמודדות עם הדחייה של המשפחה, עם נטישה חוזרת ונשנית שהחלה ביום לידתה.
לעומתם עמדו לצידה, בדרך מעוררת התפעלות, אנשי מופת שבכוח חייהם ואמונתם עטפו אותה באהבה וליוו אותה בדרכה הקשה לעצמאות הרואית.
היום, כשהיא נשואה, אם לילד, ומחזיקה בקריירה מקצועית כגרפיקאית - בעזרת כף רגלה השמאלית, מירל'ה היא מופת לכוח רצון בלתי נדלה אל מול גורל אכזר.
הסרט המחיש לתלמידים את כוחו של הרצון, העזרה ההדדית, התמיכה והאמונה ביכולת.
מצורפות תמונות מהמפגש וסיכום שלו, שנכתב ע"י עמית א, ט3.
חג שמח
עמית א ט3: "במפגש של חצ"ב , צפינו בסרט אשר עסק בפעולות היומיומיות של מרים, והראה לנו שניתן למצוא פתרון לכל בעיה וגם להתמודד עם כל מגבלה שהיא בחיים בכלל.
מרים (מירל'ה) היא אישה בת 38, שאומצה בילדותה ובנוסף נכה בידיה ורגליה. למרות כל זאת היא אשת אשכולות, חד הורית ואמא במשרה מלאה.
הסרט הראה לנו גם פן אחר של העולם - שאנו לא צריכים לקבל דברים קשה או כמובן מאליו גם אם מוגבלים צריך ללמוד להתגבר.
מרים היא מאומצת,ואף שהוריה לא רצו ליזום פגישה איתה או לספר לילדיהם האחרים על מרים היא לא חשבה שזה סוף העולם,ולא עשתה מזה "סיפור" כי ידעה שהוריה המאמצים אוהבים אותה באמת וכפי שהיא.
בנוסף לכך,מרים אף פעם לא חשבה להפוך את המגבלה שלה לתירוץ.
היא התחתנה וילדה ילד מתוק בשם אבנר ולאחר מכן התגרשה.
בסיום הסרט התפתח דיון פורה, ומשה סיפר לנו שהיא בחורה מאוד אופטימית למרות כל המגבלות, ובנוסף שהיא רוצה להספיק לעשות המון דברים במשך היום. לאחר שדיברנו על הסרט ואמרנו מה אנו חושבים עליו, משה סיפר לנו כמה מרים עסוקה במשך היומיום,זה נתן לי המון כוחות לדעת שניתן להתמודד גם אם קשה.
לסיכום,הסרט היה מאוד מעניין ומרגש, ואף גרם לחלקנו להזיל דמעות.
הסקנו מסקנות רבות מהסרט, כמו לקחת אחריות על מעשינו, וכמובן שלהיות אופטימיים בכל מצב, ולא לקחת את חיינו כמובן מאליו." מקסים!
מיכל יקרה, תודה על הליווי המסור של הקבוצה אותה מנחה אדם מופלא - משה ריין.
התלמידים כולם זוכים!!!
תגובות
הוסף רשומת תגובה